הכרעת דין בתיק תת"ע 3800-05-11

לנאשם ניתנה הודעת תשלום קנס לפיה נהג ברכב ביום 5.2.09 ולא ציית לתמרור ד-14 שסומן על הכביש, בכך שעבר על השטח המסומן, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם ביקש להישפט וכפר בביצוע העבירה.

מטעם התביעה העידו (לא לפי הסדר):

אלכס אברמזון (עת/2) אשר התנדב ביחידת סיור מתנא שרון בין השנים 2005-2010, ערך את טופס התלונה על עבירת התנועה ( ת/6) ופתק ( ת/7). העד העיד כי נסע באוטובוס וישב במושב הקדמי מאחורי נהג האוטובוס, האוטובוס החל עולה ימינה בנתיב ההאטה במחלף ינאי, כאשר בכביש 2  עומס תנועה, הבחין ברכב הנאשם נוסע בנתיב הימני בכביש 2 לדרום, סוטה ימינה אל נתיב ההאטה, וחוצה את סימון תמרור ד-14 המסומן על הכביש. העד העיד כי סטייה זו גרמה לאוטובוס לבלום בלימת חירום בכדי למנוע תאונה. העד העיד כי בעת ביצוע העבירה היה רכב הנאשם במרחק של כ- 10 מטרים ממנו כך שרשם את מספר הרכב בפנקס הכיס (ת/7), שמר על קשר עין רציף הראות היתה טובה וללא הפרעה.

רס"ב שמואל לוי (עת/1), חוקר עבירות תנועה במרחב שרון. העד העיד כי קיבל בדואר המשטרתי תלונה על ביצוע עבירת תנועה ושלח ביום 23.2.09 הזמנה לחקירה אל בעל הרכב ( ת/1) בהתאם לכתובת שהופיעה במסוף. לאחר שלא נתקבלה תגובה שלח העד הזמנה נוספת ביום 25.3.09 ( ת/2).

העד המשיך והעיד כי הנאשם יצר עימו קשר ביום 7.4.09 בשעה 11:08 ולאחר שהסביר לו מהות העבירה הבטיח הנאשם לשלוח תגובתו בכתב.

משלא נתקבלה כל תגובה, המליץ לדווח נגדו ולראיה הציד עותק מיומן החקירות ( ת/3). קצינת את"ן קיבלה את ההמלצה ונרשם לנאשם דו"ח לרישום עבירת תנועה ( ת/4). העד המציא פלט מסוף לעניין בעלות הנאשם ברכב ( ת/5).

הנאשם אשר בחר להעיד העיד כי הוא בעל חברה עם צי רכבים והוא עבריין תנועה. הנאשם אישר כי הוא בעל הרכב נשוא תיק זה. לטענתו, הוא לא נהג ברכב באותו היום אלא אחיו יוסי דהן ולדבריו הוא מאשר זאת. בחקירתו הראשית טען הנאשם כי אחיו לא "חתך" אף אחד וכן בתוך פקק תנועה ארוך ומתמשך לא ניתן לגרום לרכב אחר לעצור בבלימת חירום.

מר יוסי דהן, אחיו של הנאשם, זומן לעדות בבית המשפט לבקשת המאשימה. העד טען כי אינו זוכר אם החזיק ברכב באותו היום.

דיון

האישום בתיק זה, מבוסס על  "חזקת הבעלות". בהתאם  לסע' 27ב' לפקודת התעבורה (נוסח חדש),  תשכ"א  - 1961 (להלן ולעיל: "פקודת התעבורה"), נקבע:

"(א)     נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג

ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי העניין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן: "המחזיק") או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו או בלי הסכמתו.

             (ב)      ....

             (ג)      ...."

"חזקת הבעלות"  שבסעיף ניתנת לסתירה. נטל ההוכחה בעניין זה,  רובץ על הנאשם כאשר אין די כי הנאשם יעורר ספק לעניין החזקה אלא שנדרשת רמת ההוכחה במשפט אזרחי .

לטענת הנאשם אחיו נהג ברכב אך האח לא יכול היה לאשר זאת. הנאשם הודה כי אינו מנהל "יומן רכב" ולא הציג כל מסמך אחר ממנו ניתן ללמוד כי האח החזיק הרכב באותו היום. הנאשם לא הוכיח  מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה  ועל כן יש בראיות שהובאו בפניי כדי להוכיח,  שעל פי סעיף 27ב' לפקודה בוצעה העבירה ע"י הנאשם מכוח חזקת הבעלות.

המסמכים אשר נערכו על ידי  עת/2 מפורטים עד מאוד. העד רשם בעת ביצוע העבירה על "פתק" (ת/7) מספר הרכב , השעה המדוייקת, סוג וצבע הרכב, שם היצרן, מיקום ביצוע העבירה תוך התייחסות למרחק בינו לבין רכבו של הנאשם. העד העיד במפורש כי הבחין ברכב הנאשם סוטה מנתיב נסיעתו, לא מציית לתמרור ד-14 המסומן על פני הכביש וגורם לאוטובוס בו נסע לבלום בלימת חירום.

עדותו של עת/2 הותירה רושם אמין ומהימן והנני נותנת לעדותו את מלוא המשקל הראייתי.